החלטה בתיק בש"פ 9389/12

1.       בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן - חוק המעצרים) (בש"פ 9389/12), וערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז שבה נדחתה בקשה לעיון חוזר (בש"פ 238/13).

עיקרי כתב האישום

2.        נגד מוחמד אימאם (להלן: אימאם) הוגש כתב אישום בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הכשלת שוטר בשעת מילוי תפקידו ונהיגה בזמן פסילה. על-פי המתואר בכתב האישום, ביום 19.7.2011, במסגרת גזר דין בת"פ 50295-03-11, נפסל רישיונו של אימאם למשך 3 חודשים החל מיום שחרורו ממאסר. ביום 6.2.2012, בסמוך לשעה 12:30 ובעודו בתקופת הפסילה, נהג אימאם בכביש 40 בלוד, בעודו משוחח בטלפון הנייד. שלושה שוטרים שנסעו באותה העת בכביש, אדם ג'יבלי, שי מטרי ושי וקסמן, הבחינו בו, כרזו לו לעצור והפעילו אור כחול מהבהב. בתגובה, החל אימאם בנהיגה מהירה ופרועה; ירד לשולי הכביש ובכך גרם למכוניות לסטות מנתיב נסיעתן וגרם למשאית לבלום בלימת חירום; סטה לנתיב השמאלי בכביש; התנגש בחלק השמאלי של מכונית וגרם לעקירת המראה השמאלית שלה; נכנס לצומת מרומזרת באור אדום; עלה על אי-תנועה במטרה לעקוף מכוניות בכביש ואף נכנס ונהג בכיוון הנגדי של רחוב חד-סיטרי. סמוך לאחר מכן, כאשר יצא אימאם עם המכונית מהעיר לוד הבחינו בו שני שוטרים אחרים, שנסעו בניידת בסמוך למקום. כשהבחין בהם אימאם, החל לנהוג במהירות, ובתוך כך עבר מנתיב לנתיב; עקף מכוניות בצורה מסוכנת; גרם למכוניות לסטות מנתיב נסיעתן ולבלום, וכמו כן פגע במכונית ושבר את הבקלית הימנית האחורית שלה. ביום 29.3.2012 זיהה השוטר אליהו לוי את אימאם ברחוב צה"ל בעיר לוד והורה לו לעצור. בתגובה החל אימאם במנוסה רגלית מהמקום, עד שנתפס על-ידי השוטר.

הבקשה למעצר עד תום ההליכים והליכים קודמים

3.        בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה לעצור את אימאם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשה נטען כי קיימות ראיות לכאורה לחובתו. עוד נטען כי נגד אימאם קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחוק המעצרים, שכן ברח מהשוטרים במשך זמן רב ולכן קיים יסוד סביר לחשש ששחרורו יביא לשיבוש מהלכי משפט; כמו כן קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים, שכן קיים יסוד סביר לחשש שאימאם יסכן את ביטחון הציבור לאור העבירות התעבורתיות המיוחסות לו. נטען גם כי מסוכנותו של אימאם מתעצמת לנוכח עברו הפלילי המכביד, הכולל 10 הרשעות קודמות בעבירות שונות, ביניהן עבירות סמים ואלימות, וכן 20 הרשעות תעבורתיות.

4.        בית המשפט המחוזי (השופטת נגה אהד, מ"ת 13040-04-12) קיבל את הבקשה והורה על מעצרו של אימאם עד תום ההליכים. בהחלטתו מיום 8.5.2012 קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה נגד אימאם. עוד נקבע כי מסוכנותו עולה מעבירות התעבורה המיוחסות לו, בגדרן סיכן חיי אדם, וכן מעברו הפלילי המכביד, כאמור, וכי לא ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות חלופת מעצר. על החלטה זו הגיש אימאם ערר לבית משפט זה.

5.        בערר טען בא כוחו של אימאם כי לא קיימות ראיות לכאורה נגד אימאם המצדיקות את מעצרו עד תום ההליכים, וכן כי יש לשחרר את אימאם לחלופת מעצר. בהחלטתו מיום 13.6.2012 דחה בית המשפט (השופט דנציגר, בש"פ 4329/12) את הערר וקבע כי קיימות ראיות לכאורה נגד אימאם. עוד נקבע כי לא ניתן לשחרר את אימאם לחלופת מעצר, שכן: "המדיניות השיפוטית שהתגבשה בפסיקה היא שכאשר מדובר בנאשם שנמלט מכוחות המשטרה תוך נהיגה פראית ומופקרת יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים" (עמ' 7 להחלטה). בנוסף נקבע כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו של אימאם באמצעות חלופת מעצר גם לנוכח עברו הפלילי המכביד.

6.        ביום 11.9.2012 הגיש בא כוחו של אימאם לבית המשפט המחוזי בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. לאחר הידברות בין הצדדים, צומצמה המחלוקת לשאלת הצורך בביצוע בדיקת התאמה בין הדנ"א שהופק מכובע שנתפס במכונית נשוא כתב האישום לבין דגימות דנ"א המצויות במאגר המשטרתי, או לחלופין בין הדנ"א שהופק מהכובע שנמצא במכונית לבין הדנ"א השייך לכל אחד מחמשת האנשים שטביעות האצבע שלהם נמצאו במכונית.

7.        בהחלטתו מיום 16.10.2012 דחה בית המשפט המחוזי (השופט יעקב שפסר) את הבקשה, וקבע כי במהותה היא חורגת מהוראת סעיף 74(ב) הנ"ל, המסדירה את זכות העיון בחומר החקירה אך לא מחייבת את המדינה לבצע פעולות חקירה נוספות באופן אקטיבי. על החלטה זו ערר אימאם לבית משפט זה. במסגרת הדיון בערר, הודיע בא כוח המדינה כי הוחלט לערוך בדיקת התאמת דנ"א, לפנים משורת הדין, ובכפוף להודעה זו, דחה בית המשפט (השופטת ברק-ארז, בש"פ 8221/12) את הערר בהחלטה מיום 20.11.2012.

8.        ביום 2.12.2012 הגיש אימאם לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר, בגדרה ביקש בא כוחו להורות על שחרורו, מאחר וטען כי חל כרסום ממשי בחומר הראיות, כך שחומר הראיות מצביע על אחר כמי שביצע את העבירות שיוחסו לאימאם. בהחלטתו מיום 6.1.2013 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה וקבע כי בחוות הדעת הנוספת שהוגשה בבקשה לעיון חוזר על ידי בא כוחו של אימאם אין כדי להפוך את הקערה על-פיה באופן המצדיק שקילת שחרורו של אימאם.

הבקשה להארכת מעצר בבש"פ 9389/12

9.        באת כוח המדינה מבקשת להאריך את מעצרו של אימאם בתשעים ימים, החל מיום 8.1.2013 או עד למתן פסק דין בעניינו בת"פ 13031-04-12 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם. זאת, לנוכח מסוכנותו של אימאם, הנלמדת מאופי העבירות שביצע, אשר יש בהן סיכון חיי אדם של ממש וכן התעלמות מאנשי המשטרה הממונים על אכיפת החוק. נטען כי מסוכנותו מתחזקת לנוכח עברו הפלילי המכביד. עוד נטען כי משפטו של אימאם מתקדם בקצב משביע רצון, ונכון לעת הזו הסתיימה פרשת התביעה והתיק נקבע להיום, 30.1.2012, לסיום פרשת ההגנה ושמיעת הסיכומים. כל אלו, לשיטת באת כוח המדינה, מצדיקים את המשך מעצרו של אימאם. לבא כוחו של אימאם לא היתה טענה כלפי קצב הדיון בבית המשפט המחוזי, אך הוא טען שאופן התנהלות התביעה לגבי חומר החקירה ובדיקות נוספות שצריך היה לבצע, הביא לכך שבחלוף 9 חודשי מעצר המשפט עוד לא הסתיים.

דיון והכרעה

10.      בהינתן המסוכנות הרבה, הנובעת מן העבירות שאימאם הואשם בהן ומנסיבות ביצוען, לאור עברו התעבורתי (20 עבירות, בהן נהיגה בזמן פסילה) והפלילי (בעבירות סמים, נהיגה פוחזת, הדחה, הכשלת שוטר, גניבה, איומים, תקיפת שוטר, החזקת נשק ועוד), דומה כי המשך מעצרו מתחייב. המסוכנות מתעצמת לנוכח בריחתו, לכאורה של אימאם מהמשטרה, וידועה המדיניות שהתגבשה בפסיקה שלא לשחרר נאשם לחלופת מעצר במצבים כגון דא, אלא להורות על מעצרו. חלופת מעצר בנסיבות כמתואר, לא תסכון. משפטו של אימאם מתנהל בקצב משביע רצון. פרשת התביעה הסתיימה, ולהיום, 30.1.2013, נקבעה ישיבה לסיום פרשת ההגנה וסיכומים. אמנם במהלך הדיון אתמול הודיע בא כוחו של אימאם על כוונתו לבקש הגשת ראיה נוספת, וכפועל יוצא מכך לא ניתן יהיה להשלים היום בבית משפט קמא את פרשת ההגנה, משום שיהיה צורך במועד נוסף לשם חקירת מומחה לאיכונים סלולריים. גבי דידי לא אקדים את המאוחר, ולא אנקוט עמדה בשאלה שהונחה בימים אלה לפתחו של בית המשפט המחוזי. אך גם אם לא ישמעו הסיכומים היום, נראה שישיבה אחת נוספת לא תרחיק עד מאוד את מועד סיום המשפט. החלטתי אפוא להעתר לבקשה ולהורות על הארכת מעצרו של אימאם בתשעים ימים, החל מיום 8.1.2013 או עד למתן פסק דין בת"פ 17031-04-12 בבית המשפט המחוזי, לפי המוקדם.

הערר בבש"פ 238/13

11.     בכוונת העורר לבקש הגשת ראיה חדשה בבית המשפט המחוזי, ראיה שלפי דבריו לא יכל להגישה עד כה. בהמשך לכך, בכוונתו לבקש מבית משפט קמא לעיין מחדש בהחלטתו נשוא הערר. העורר יודיע אפוא בתוך 20 יום אם עודנו עומד על עררו.

           ניתנה היום, י"ט בשבט התשע"ג (30.1.2013).